אנחנו צריכות להעיד על עצמנו בכנות – מסתבר שיש לנו ׳עניין׳ עם אוכל, וכשזה מגיע לשילוב של אוכל ועיצוב – אנחנו פשוט פורחות.
במחשבה ראשונה נורא קל לבטל ׳עוד אסייתית בקניון׳, אבל למה לעצור שם?
בטאיה קיבלנו יד חופשית והרבה מאוד תשוקה להביא משהו חדש, שיראה אחרת, שיספק חוויה שונה לאורח ושיוציא את אסיה מהקופסא שאליה מתעקשים להכניס אותה.
ניגשנו לעבודה עם המון מוטיבציה – אין כמו יד חופשית למעצב כדי לדרבן אותו לצאת לדרך.
התחלנו לעבוד על המותג עוד בשלב הקונספט האדריכלי (על עיצוב הפנים אחראית אתי דנטס), כך שהיה לנו הרבה זמן להתלבט ולהבין לאן אנחנו רוצים להגיע, ולהיות חלק בלקיחת ההחלטות העיצוביות בכלל.
שפת המותג שומרת על איזון בין המוכר והמזוהה לבין הרצון להפתיע ולהתבלט בתוך אינפלציית האסייתיות המציפה אותנו.
מצד אחד הצבעוניות שומרת על הפלטה המוכרת של האדום והלבן המתבקשים, אבל מתובלת בגוונים חדשים ומפתיעים, כי אם יש מקום צבעוני אחד בעולם הרי שהוא יימצא במדינות מזרח אסיה.
השפה הגרפית של המקום שאובה מהלוגו שנבחר והיא נשענת על איורים ידניים, בסגנון חופשי וקליל. עם הזמן נוספה לשפה שכבה נוספת של תמונות שהשתלבו יחד ושיקפו את המורכבות והאקלקטיות של האוכל שהמסעדה מציעה, מנות שמהלכות על הקו הדק שבין אמירה עיצובית לנגישות ופשטות.
אבל את החופש הגדול שלנו קיבלנו דווקא בשירותים – ביקשו הפתעה וקיבלו.
כחלק מהמחקר שלנו בתחילת הדרך אספנו אריזות של מוצרים אסייתיים מהמכולת הסינית, מהתחנה המרכזית ומעוד כמה פינות אסייתיות, וזה בדיוק היה הזמן הנכון לשלוף אותן ולעשות עם זה משהו מעניין, לתת דרור לדמיון להתפרע ולהגיע למקומות לא סטנדרטיים ושבלוניים – וכך הגענו לקיר הפוסטרים המפתיע כשנכנסים לשירותים של טאיה.
אז בפעם הבאה שיתחשק לכם סושי שווה, סלט פאפאיה ועוד, לא צריך ללכת רחוק מדי וגם לא לקרוע את הכיס, ומובטחת לכם באותו מחיר חוויה רב חושית לעין ולחיך.
